האם חתולים בורחים מהבית כדי למות?

על אף, שבאופן טבעי, כשאנחנו חיים ליד חיית מחמד מסוג מסוים, נרצה לדעת עליה כמה שיותר, החיים שלנו לצד בעלי החיים תמיד יהיו מלאים במיתוסים ובאמונות.
אחד מהמיתוסים הנפוצים ביותר הוא המיתוס שחתולים מתרחקים מהאנשים שאיתם (ולפעמים, אפילו עוזבים את הבית שבו הם חיים) כשהם חשים שמגיעה העת לעזוב את העולם. המיתוס הזה רווח בעיקר אצל מי שמגדל חתולי בית-חוץ וחתולי חצר, אבל אין לי שום ספק שכל מי שגידל / מגדל חתול שמע ומכיר אותו.

האם חתולים באמת בורחים מהבית כשהם מרגישים שהן עומדים למות?
המיתוס הזה יוצא משתי הנחות יסוד - שהן, לכשעצמן, נחמדות, אבל הן די חסרות ביסוס במציאות:
הנחת הבסיס הראשונה היא כי חתולים ניחנים ביכולת לחזות את העתיד ובחוש שישי שאומר להם מתי הם עומדים למות. כל מי שחי ליד חתולים שנים רבות יהיה מוכן להישבע שלחלקם יש כוחות מיסטיים, על-אנושיים. זה, אולי, יכול להיות נכון במקרים של חתולים מסוימים, אבל, ככלל, למרבית בעלי החיים אין כוחות-על. מה שכן יש להם, הם חושים שהם מחודדים הרבה יותר מאשר חושיהם של בני האדם. בנוגע לזה - נרחיב בהזדמנות אחרת.
הנחת הבסיס השנייה היא כי לחתול איכפת מספיק מרגשותיהם של האנשים החיים עימו והוא עוזב את הבית בכדי שמותו לא יגרום להם שברון לב. מי שחי עם חתולים (בעיקר חתולים שאינם גזעיים או חתולים שהיו בעברם חתולי רחוב) יודע, שרוב החתולים לא מספיק איכפתיים בשביל לפנות לכם את המקום שלכם על הספה כשהם תופסים אותו בשנייה שקמתם להביא לעצמכם משהו מהמטבח, אז לעזוב את הבית בשביל למנוע מכם צער? הצחקתם אותם 

אז מהי האמת שמאחורי המיתוס?
בניגוד לכלבים, שבשל הביות המלא שלהם איבדו כמעט את כל התכונות ה"זאביות" המקוריות שלהם (כל אותן תכונות שהאדם הקדמון רתם למטרותיו וחיפש את קרבתם), חתולים מחוברים הרבה יותר ליצרים הפרימיטיביים שלהם, לדחפים ההישרדותיים.
כשחתול חש שלא בטוב, בין אם הוא גוסס ובין אם הוא סתם פצוע, הוא יודע, באופן אינסטינקטיבי, שהוא חלש ופגיע. לכן, בדומה לכל בעל חיים אחר שחי בטבע, הוא יחפש לעצמו מקום מרוחק שקט ומוגן, מקום שבו יהיה בטוח מפני האויבים שלו, מקום שאליו הם לא יהיו מסוגלים להגיע ולפגוע בו. תתפלאו, אבל גם בטבע העירוני שלנו יש המון מקומות מסתור חבויים כאלה - בחללים שמתחת לבתים, בארונות חשמל וכן הלאה. במצב כזה, הוא, ככל הנראה, לא יחפש לעצמו מקום שיצריך ממנו השקעת מאמץ (למשל, יטפס על עץ), מכיוון, שכאמור, הוא מרגיש לא טוב והוא מודע, בחושיו הטבעיים, לכך שהוא חלש.
הוא ייכנס אל מקום המסתור שמצא וישהה שם, עד שיקרו אחד משני דברים:
הוא יחלים וייצא החוצה כשהוא חזק ובריא, או, לחילופין, כפי שקורה לפעמים למרבה הצער, הוא ימות במקום המסתור שלו והיעלמו ייחשב לתעלומה בלתי פתורה בעיני האנשים שחיו לצידו. על האופציה השנייה, הייתי רוצה להרחיב ולומר, כי כשחתול חצר או חתול בית-חוץ שלכם נעלם, חשוב שלא להרים ידיים ולוותר עליו אלא לצאת, לחפש אותו ולקרוא לו, בעיקר בשעות הלילה השקטות. זאת, מאחר ובחלק מהמקרים, לא המחלה או המצב הבריאותי של החתול יהיו אלה שיכריעו אותו ויביאו למותו, אלא השילוב בין מצבו הבריאותי לבין הרעב והצמא.

החתול שלכם יצא מהבית ולא חזר - איך תמצאו אותו?
חתולים שונים יוצאים מהבית למשך משכי זמן שונים, בהתאם לסביבה החיצונית ולגירויים שהיא מספקת לו. יש חתולים שנכנסים ויוצאים מהבית למשך פרקי זמן קצרים לאורך כל היום, אחרים, יעדיפו לשהות בחוץ כל היום ולחזור הביתה רק בערב. כל חתול והעדפותיו-הוא.
כשמדובר בחתול חולה, הזמן עלול להוות גורם מכריע. כך שחשוב להיות מודעים למשך פרקי הזמן הרגילים שהחתול הספציפי שלכם יוצא מהבית ולהתחיל לדאוג מיד כשהוא אינו חוזר לאחר פרק זמן זה. כשהמדובר בחתולי חצר שחיים מחוץ לבית כל הזמן, אי הגעה של החתול להאכלה אחת כבר צריכה לעורר אצלכם דאגה.
אם החתול שלכם מזהה את קולכם ומגיב לו, שעות הלילה השקטות, הן, כאמור, זמן מצוין לצאת ולחפש אותו. תוכלו להצטייד בשקית מזון יבש לחתולים ולפזר אותו בנקודות ההאכלה, להשאיר פתקים למאכילות המקומיות בפינת ההאכלה או להתקשר אליהן (אם אתם מכירים אותן אישית).
למרות שהגיוני שחתול חלש וחולה לא יתרחק מאד מהבית, רדיוס הטריטוריה של חתול בריא נעה בין 200 ל-300 מטרים (200 לנקבות ו-300 לזכרים), ולכן, זה אמור להיות הרדיוס המירבי של החיפוש שלכם.
נסו להסתכל על סביבת החיפוש, לראות אותה ב"עיניים" חתוליות ולחשוב כמו חתול - אם הייתי חתול שמרגיש לא טוב, היכן הייתי מתחבא כאן? קופסאות קרטון, חביות פתוחות, יסודות פתוחים של בניינים - כל סביבה ומקומות המסתור שלה.
פיזור החול של החתול בסביבות הבית (עצה הנפוצה במקרים של חתולי בית שהולכים לאיבוד) לא יועיל במקרה כזה, מכיוון, שכפי שהסברתי, החתול שלכם מסתתר מרצונו, הוא לא הלך לאיבוד. מה שכן, אם הוא מסוגל להגיב לכם, יש סיכוי טוב שאם תקראו לו, הוא יענה לכם.

חתולים הם באמת חיה קסומה למדי - כבר במצרים הקדומה סגדו להם (אפילו הייתה להם אלה-חתולה בשם בסתת, שהייתה ממונה על הגנת הבית מפני הרוחות הרעות ומחלות שונות, ובעיקר מפני המחלות שעלולות להזיק לנשים וילדים). עם כל כמה שננסה ללמוד להכיר אותם, ננסה ליצור איתם קשר, לספק להם משחקים ואינטראקציה, כנראה שבמקרה של חתולים (בניגוד לכלבים), הביטוי "רב הנסתר על הגלוי" יתאים יותר.
אבל לפחות את המיתוס הזה הצלחנו לנתץ...